יישום של חומרי צבע במזון: בהתאם לתקנים הלאומיים

בארצות הברית, מנהל המזון והתרופות (FDA) מסדיר את השימוש בצבעי מזון. ה-FDA אישר מגוון צבעי מאכל סינתטיים הנחשבים בטוחים לצריכה. אלה כוללים FD&C אדום מס' 40, FD&C צהוב מס' 5, ו-FD&C כחול מס' 1. פיגמנטים אלו משמשים במגוון רחב של מוצרי מזון, לרבות משקאות, ממתקים ומזון מעובד. עם זאת, ה-FDA גם קובע מגבלות על הרמות המקסימליות המותרות של חומרי צבע אלו במזונות שונים כדי להבטיח את בטיחות הצרכן.

באיחוד האירופי, צבעי מאכל מוסדרים על ידי הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA). הרשות האירופית לבטיחות מזון מעריכה את בטיחותם של תוספי מזון, לרבות חומרי צבע, וקובעת את הרמות המרביות המותרות לשימושם במזון. האיחוד האירופי מאשר קבוצה שונה של צבעי מאכל מאשר בארה"ב, וייתכן שחלק מהצבעים המותרים בארה"ב אינם מותרים באיחוד האירופי. לדוגמה, האיחוד האירופי אסר על שימוש בצבעי אזו מסוימים, כמו Sunset Yellow (E110) ו-Ponceau 4R (E124), בשל חששות בריאותיים פוטנציאליים.

ביפן, משרד הבריאות, העבודה והרווחה (MHLW) מסדיר את השימוש בצבעי מאכל. משרד הבריאות, העבודה והרווחה קבע רשימה של צבעי מאכל המותרים ותכולתם המקסימלית המותרת במזונות. ליפן יש סדרה משלה של צבעים מאושרים, שחלקם עשויים להיות שונים מאלה שאושרו בארה"ב ובאיחוד האירופי. כך למשל, יפן אישרה שימוש בגרדניה כחולה, פיגמנט כחול טבעי המופק מפרי הגרדניה שאינו נפוץ במדינות אחרות.

בכל הנוגע לצבעי מאכל טבעיים, ישנה מגמה גוברת להשתמש בפיגמנטים צמחיים שמקורם בפירות, ירקות ומקורות טבעיים אחרים. צבעים טבעיים אלו נחשבים לרוב לחלופות בריאות וידידותיות יותר לסביבה לצבעים סינתטיים. עם זאת, גם פיגמנטים טבעיים כפופים לתקנות ולתקנים במדינות שונות. לדוגמה, האיחוד האירופי מאפשר שימוש בתמצית סלק כצבע מאכל, אך השימוש בו כפוף לתקנות ספציפיות לגבי טוהר והרכבו.